סיפור שמלת הנשף שלי

כשהייתי בתיכון
לא הייתה לי שמלה לנשף
ונורא רציתי שתהיה לי גם שמלה מיוחדת

אני זוכרת שבמשך חודשים ארוכים
בנות מהכיתה היו הולכות
לתופרת כדי לתפור שמלה.

לדודה שלי
הייתה שמלת כלה ישנה.
שאלתי: "אפשר לראות את השמלה?"

דודה שלי אמרה: "זו שמלת כלה ישנה שלי,
אני שומרת אותה, נוסטלגיה כזאת…"

הוצאתי את השמלה מהמזוודה הישנה
וראיתי שכל השמלה הייתה עם כתמי חלודה ועובש,
אמרתי לה: "את יודעת מה, תני לי אותה,
אני רוצה לתפור לעצמי לנשף שמלה בסגנון הזה."

כיבסתי ופרמתי את חלקי השמלה
ולקחתי ווילון שהיה לנו בבית
ומהשמלה העתקתי חלקים לבד וילון.

גם לא היה לנו שולחן גדול בבית כדי לגזור
אז הייתי גוזרת על הרצפה.

תפרתי במדויק כל חלק
לפי מידות הגוף שלי.
חוזרת ותופרת מההתחלה
שוב ושוב עד שהצלחתי…

כך עיצבתי את שמלת הכלה
הראשונה בחיי
שמלה ויקטוריאנית
עם כפפות.

וזאת הייתה שמלת הנשף שלי!

ובערב הנשף, אני זכיתי מקום ראשון!

ולא רציתי כלל את הפרס,
רק רציתי שתהיה לי שמלה יפה לנשף!

וכך התחלתי את דרכי
בעולם עיצוב האופנה.

והיום אני בעלת סטודיו
לשמלות כלה
ומגשימה את חלומן
של הכלות האהובות שלי
למצוא שמלת הכלה
ייחודית והמקורית
שאין לאף אחת אחרת!

ולכתוב את סיפור
שמלת הנשף שלהן.